#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מזמנין עם השמש?	"כן אם אכל כזית, ואע&quot;פ שהוא הולך ובא ואין לו קביעות כלל מ&quot;מ זהו קביעתו (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן קצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכותי?	"אע&quot;פ דקיי&quot;ל דלאחר זמן נתגיירו גרי אמת (תוס&#x27; ב&quot;ק ל&quot;ח ע&quot;ב), אפ&quot;ה אין מזמנין עמהם [אפי&#x27; כותי חבר] דכבר גזרו עליהם בימי האמוראים כשנמצאו הע&quot;ז בהר גריזים כדמבואר בחולין (ו&#x27; ע&quot;א) (מ&quot;ב עו&quot;ה)"	סימן קצט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעם הארץ?	"מעיקר הדין אין מזמנין בעם הארץ, אבל כתבו תוס&#x27; (ברכות מ&quot;ז ע&quot;ב, חגיגה כ&quot;ב ע&quot;א) דרגילין לזמן עם עמי הארץ כדי שלא יהא כל אחד בונה במה לעצמו, והשלטי הגיבורים כתב טעם אחר דסמכינן על השיטה דעם הארץ הוי מי שאינו קורא ק&quot;ש (מחה&quot;ש)"	סימן קצט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעם הארץ שאינו קורא ק&quot;ש?	"לפי השלטי הגיבורים פשוט דאין מזמנין עמו (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מחה&quot;ש), אבל לפי טעמו של תוס&#x27; כפשוטו יש לזמן עמו אבל כתב המג&quot;א (שם) דאפ&quot;ה אין מזמנין עמו דאין שייך שיהא כל אחד בונה במה לעצמו כיון דרוב עמי הארץ קורין ק&quot;ש, וביחיד לא אכפת לן, וכן מצדד המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דאין מזמנין עמו"	סימן קצט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברשע?	"פשוט להמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דאין מזמנין עמו (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ואפי&#x27; כשעבר עבירה אחת בפרהסיא [ודלא כהפמ&quot;ג דמחלק בין עבירה אחת לכמה עבירות], ומסתפק הביה&quot;ל (ד&quot;ה ע&quot;ה גמור) אם זהו דוקא לגבי צירוף של ג&#x27; אבל לגבי צירוף של עשרה כי היכי דמצטרף עבריין למנין של דבר שבקדושה ה&quot;ה לזימון או דלמא זימון חמיר טפי דהוא ענין התחברות יחדו, והא ראיה עם הארץ דפשוט דהוא מצטרף לעשרה לדבר שבקדושה ומדינא אינו מצטרף לזימון, והביה&quot;ל מסיים וצ&quot;ע. אמנם, תינוק שנשבה מצטרף אבל לא יזמן (וזאת הברכה פי&quot;ד בשם רשז&quot;א)."	סימן קצט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עם הארץ מחויב בזימון?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה מזמנין) אע&quot;פ שאין אנו מצטרפין עמו מ&quot;מ הוא מחויב בזימון כשאר ישראל [ונפק&quot;מ אם יש ג&#x27; עמי הארץ א&quot;נ ג&#x27; כשרים בלעדו, אינו יכול להפרד מהם], והביא תשובת הרמב&quot;ם (מאמר קידוש ה&#x27;, ד&quot;ה והמין הרביעי) דירבעם בן נבט יענש גם על קלות כגון עירובי תבשילין, וכן בכתר ראש (בסופו, אות ה&#x27;) בשם הגר&quot;א שהשיב למומר שלא רצה לברך שהוא שוטה וכסיל דבמה שהוא שוטה אינו פטור על פרטי ודקדוקי מצות ועל הכל צריך כפרה."	סימן קצט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגוי?	"פשוט דגוי אינו מצטרף לזימון, ואפי&#x27; גר שמל ולא טבל [בפני ב&quot;ד (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)], ואפי&#x27; כשמכוין לאלקי ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן קצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגר גמור 1) לגבי בהמ&quot;ז 2) לגבי זימון?	"1) בודאי הוא מחויב בבהמ&quot;ז [ולפי הר&quot;ת מדלג התיבות &quot;שהנחלת לאבותינו&quot;] 2) לפי ר&quot;ת אינו יכול להוציא אחרים כיון דאינו יכול לומר &quot;שהנחלת לאבותינו&quot; בבהמ&quot;ז [ואם כל אחד מברך לעצמו לית לן בה (ב&quot;י)] {ולכאורה צ&quot;ע, מאי שנא מנשים דאמרינן דיכולות להוציא אנשים ובלבד שתאמר ברית ותורה, וי&quot;ל דנשים שאני דיכולות לומר ברית ותורה דקאי על מה שזכו האנשים לנחול א&quot;י, אבל בגרים אינם יכולים לומר שהנחלת לאבותינו דזה שקר גמור}, אבל לפי ר&quot;י יכול להוציא אחרים דמצי למימר &quot;שהנחלת לאבותינו&quot; דנתנה לאברהם דהוא אב המון גוים, וקיי&quot;ל כהר&quot;י (טור, ב&quot;י, שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן קצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באונן?	"אינו מברך ואינו מצטרף לזימון [ואפי&#x27; להראבי&quot;ה דס&quot;ל דיש רשות לברך אם יש לו מי שישתדל עבורו בצרכי הקבורה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;), וצ&quot;ע דלפי הראבי&quot;ה דיש לו רשות לברך יהא מצטרף (ר&quot;י באק)], אבל בשבת שאין אנינות מצטרף לזימון (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)"	סימן קצט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם בירך להוציא אחרים?	"לא יצא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {ולא שייך בו ערבות כיון שהוא אינו מחויב בדבר}"	סימן קצט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים מצטרפין 1) עם שנים אנשים 2) עם שלשה אנשים 3) בפני עצמן, לעשות זימון?	"1) אינם מצטרפות משום שאינן בני חיובא בזימון וגם אין חבורתן נאה [ואפי&#x27; עם בעלה אין חבורתן נאה (רבינו יונה, ב&quot;י)] וגם משום פריצותא (ר&quot;ן), וגם אינם בכלל ברית (רש&quot;י ערכין ג&#x27; ע&quot;א), ואפי&#x27; אם רצו לזמן אין מזמנין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [ולא דמי לצירוף עם ג&#x27; אנשים דהתם לא מינכר צירופן כ&quot;כ משא&quot;כ הכא דצירוף הנשים ניכר (ר&quot;ן, ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)] [והטור הביא מר&quot;י הכהן (והדרכ&quot;מ בשם רבינו שמחה) דמשמע דס&quot;ל דמצטרפות (עי&#x27; בט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27; דהאריך בשיטה זו), והא דתנן דאין מזמנין עליהם תי&#x27; הדרישה דקאי דוקא על עבדים עם נשים משום פריצות דעבדים, והב&quot;ח תי&#x27; דהמשנה מיירי לצרפן לג&#x27; וראשונים אלו צירפן לעשרה] 2) חייבות בזימון, ואפי&#x27; באשה אחת (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל), [ואע&quot;פ שבפנ&quot;ע רק רשות להם, תי&#x27; הלבוש דמגו דחל חיוב על האנשים כך חל על הנשים, ועוד תי&#x27; השעה&quot;צ (ס&quot;ק ו&#x27;) די&quot;ל דלא תיקנו חיוב על נשים בפנ&quot;ע דגנאי הדבר שישתו הכוס של ברכה ולא שייך האי טעמא כשמצטרפין עם אנשים] [ודלא כב&quot;י בשם רבינו יונה דמדייק דס&quot;ל דאינן מצטרפות אפי&#x27; לשלשה אנשים {וכן מדויק מתוס&#x27; דלית להו סברא זו דהמקור להסמ&quot;ק הוא מגמ&#x27; ערכין דאמרינן הכל חייבין בזימון לאתויי נשים, אבל תוס&#x27; פרשו האי גמ&#x27; דר&quot;ל רשות, וש&quot;מ דלית להו האי סברא, ואפשר דעל זה סמכו נשים שלא להצטרף לזימון של אנשים, ועוד י&quot;ל דכיון דאינם רגילין להצטרף בהם הוי כאילו דעתן מתחילה שלא להצטרף, וכל זה הוא רק ללימוד זכות בעלמא}], ואפ&quot;ה אינה יכולה להוציא את האיש בברכת הזימון [דהוא פריצות (מ&quot;ב עו&quot;ה) {א&quot;נ דומיא דאוכלי ירק}] (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויוצאות) 3) הרא&quot;ש ורבינו יונה הביאו ראיה מגמ&#x27; ערכין (ג&#x27; ע&quot;א) דהכל חייבין בזימון לרבות נשים דתניא נשים מזמנות מעצמן, וש&quot;מ שהן חייבות בזימון, אבל תוס&#x27; ס&quot;ל דהוא רשות, ולגבי הראיה מגמ&#x27; ערכין דחה הב&quot;ח (וכן מבואר בב&quot;י בשם הסמ&quot;ג) דהיינו כשאוכלות עם אנשים שהן מחויבות מטעם מגו אבל כשהן מזמנות בפנ&quot;ע אינו אלא רשות {וה&quot;ק הגמ&#x27;, כיון שיש להן רשות לעשות זימון בפנ&quot;ע מצי למימר מגו דחל חיוב על האנשים ה&quot;ה דחל חיוב על הנשים}, והשו&quot;ע פסק כרש&quot;י ותוס&#x27; דהוא רשות, והגר&quot;א פסק כראשונים דחובה, אך אין נוהגין כן (ביה&quot;ל ד&quot;ה נשים). [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) הביא עוד ראיה מהרמב&quot;ם דהוא רשות מדס&quot;ל דאין מזמנות בשם בעשרה, ואי אמרת דהוא חובה למה לא יזכירו השם {ויש לדחות כמו שכתב הגר&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דילפינן מונקדשתי דצריך עשרה אנשים לדבר שבקדושה}], וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) דלא תקנו חיוב משום שאינו מצוי כ&quot;כ שיהיו בקיאות בברכת הזימון, ועוד ביאר בשעה&quot;צ (ס&quot;ק ו&#x27;) משום שגנאי הדבר שישתו מכוס של ברכה {ולכאורה זהו דוקא לפי השיטות דכוס של ברכה חיוב גמור ולא רק מצוה מן המובחר}"	סימן קצט סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לנשים לעשות זימון מעצמן?	"הסטייפלר התיר לבתו לעשות זימון, אבל כתב תשובות והנהגות (ח&quot;ד סי&#x27; נ&quot;א) דעדיף שלא לעשות זימון דיש לחוש ליוהרא ועוד טעמים, ולא נתקבל בזה פסק הגר&quot;א ואין לפקפק במנהג ישראל. [ואם איש שומע הזימון של נשים צריך לענות דאינו פריצות אלא כשהוא צריך לצרף עמהם]"	סימן קצט סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נשים שנצטרפו עם אנשים, האם יש להם רשות לחלק לעצמן?	"היד הקטנה ס&quot;ל לא, אבל קיי&quot;ל כהגר&quot;ז דס&quot;ל דיכולות לחלק ולזמן בפנ&quot;ע דעדיין נמשך עליהם החיוב מחמת המגו של הלבוש (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;), ואם לא יצטרפו לעצמן צריך להמתין להנשים לחזור להשולחן לענות הזימון (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ט&#x27; אות י&#x27;)."	סימן קצט סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזימון של עשרה נשים?	אין מזמנין בשם פחות מעשרה ישראלים בני חורין	סימן קצט סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הנשים צריכות להבין הזימון?	"הרמ&quot;א כתב דא&quot;צ להבין, ומציינין לשיטת רש&quot;י {וזהו דלא כהברכת אברהם שמובא בביה&quot;ל (ריש סימן קצ&quot;ג) דס&quot;ל דבזימון א&quot;צ להבין לכו&quot;ע}, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא הלחם חמודות דהקשה אם הרמ&quot;א ס&quot;ל כרש&quot;י למה לא השיג על המחבר לעיל (בריש סימן קצ&quot;ג) כשפסק כתוס&#x27; ושאר ראשונים, ומש&quot;ה חידש הלחם חמודות דהנשים מבינות קצת, אבל המג&quot;א הביא תירוץ מהלבוש דדוקא בהמ&quot;ז הן צריכות להבין אבל ברכת זימון א&quot;צ להבין דמצטרפין השיטות דנשים מזמנות רשות (מחה&quot;ש בשם הא&quot;ר). "	סימן קצט סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעבדים?	"יש להם רשות לזמן בפנ&quot;ע אבל אינם מצטרפות עם נשים משום פריצותא [ואפי&#x27; בג&#x27; עבדים (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)] וכן אין מזמנין עם קטנים משום משכב זכר (רש&quot;י), וגם אין מצטרפין עם ב&#x27; אנשים דאינם בכלל נחלה (רש&quot;י ערכין ג&#x27;), אבל הם מצטרפין עם ג&#x27; אנשים בלא נשים ע&quot;י מגו (מג&quot;א שם)"	סימן קצט סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטנים?	"אפי&#x27; בפנ&quot;ע אין מזמנין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן קצט סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) באנדרוגינוס 2) וטומטום?	"1) מצטרף במינו, אבל אינו יכול להצטרף אפי&#x27; לנשים [משום דבריה בפנ&quot;ע (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;) או שמא זכר הוא ואין חברתן נאה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)], אבל מצטרף עם ג&#x27; אנשים דלא גרע מאשה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א) 2) אינו מצטרף אפי&#x27; למינו, אבל מצטרף עם ג&#x27; אנשים דלא גרע מאשה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן קצט סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכולים להוציא איש שאכל כדי שביעה?	"אינו לכתחילה, אבל בדעיבד אפשר שיוצאים משום ס&quot;ס (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן קצט סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קטן מצטרף לזימון?	"הרמב&quot;ם והרי&quot;ף ס&quot;ל דקטן שהגיע לעונת פעוטות וגם יודע למי מברכין מצטרף לזימון בין לשלשה בין לעשרה, ורבינו פרץ ורב האי גאון ס&quot;ל דמצטרף לעשרה ולא לשלשה, והרא&quot;ש והירושלמי ס&quot;ל דבעי שתי שערות [והקשה הב&quot;י הרי מסיק הבבלי דקטן היודע למי מברכין מזמנין עליו, ומשמע דא&quot;צ גדלות, ותי&#x27; הב&quot;י דצריך ב&#x27; שערות אבל לא צריך שנים ובלבד שיודע למי מברכין, אבל המהרי&quot;ק ס&quot;ל דבעי שנים ג&quot;כ, והבבלי חולק על הירושלמי וכאן קיי&quot;ל כהירושלמי (וכ&quot;כ תוס&#x27; ערכין ג&#x27; ע&quot;א), וביאר הגר&quot;א דאם נוהגין כירושלמי קיי&quot;ל כירושלמי כנגד הבבלי], ולהלכה המחבר פסק כהרמב&quot;ם והרי&quot;ף [אבל לתפילה קטן אינו מצטרף דתפילה חמור טפי דאינו יכול לפטור עצמו ממנו משא&quot;כ בבהמ&quot;ז (רבינו יונה, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;)], והרמ&quot;א פסק כהרא&quot;ש לפי המהרי&quot;ק"	סימן קצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור פעוטות?	"הרי&quot;ף כתב בן ט&#x27; או י&#x27;, הרמב&quot;ם כתב בן ז&#x27; או ח&#x27;, והריב&quot;ש משמע אפי&#x27; בן ו&#x27;, ובשיעורים אלו מהני אם יודעים למי מברכין אבל פחות מזה לא מהני כלל (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) [ויש צד בב&quot;י דאם מעצמו יודע להשיב למי מברכין מהני אפי&#x27; פחות משיעורים אלו, אבל הוכיח מהרשב&quot;א דאינו כן], והמג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא השיעורים של הרי&quot;ף, והבאה&quot;ט (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא עוד שיעורים, ולמעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) הביא די&quot;א מבן שש ומעלה מהני כשיודע למי מברכין {ומשמע דפחות מבן שש ראוי להם שלא לברך, ולא מהני מה שהם יודעים למי מברכים, ועוד נפק&quot;מ דאין לענות אמן על ברכתם, וזהו הפשטות, אכן חידש השלמת חיים (סי&#x27; קצ&quot;ד) דקטן הרגיל לברך על המאכל נחשב כהגיע לחינוך ויכול לענות אמן אחר ברכתו (וזאת הברכה פ&quot;כ), ועוד נראה דאפי&#x27; אי אמרינן דמדינא לא הגיעו לחינוך ואין לענות אמן אחר ברכתם מ&quot;מ ראינו ברבינו מנוח (הל&#x27; שביתת עשור פ&quot;ב ה&quot;י, ומוזכר בשעה&quot;צ סי&#x27; תרט&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) דיש עוד ענין בחינוך להרגילו לעשות מצות וזהו הענין בחינוך שעות ונראה דה&quot;נ שייך להרגילם לברך על המאכל אפי&#x27; קודם גיל שש אלא שאינו יכול לענות אמן אחריו}"	סימן קצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי המחבר, בזימון של עשרה, כמה קטנים יכולים להצטרף להזימון?	"הב&quot;י הביא מכל בו דיכול לצרף ג&#x27; קטנים, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא משלטי הגיבורים דדוקא אחד מצטרף, וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן קצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הרמ&quot;א, מה הדין כשהגיע לי&quot;ג שנים?	"אזלינן בתר חזקה דרבא דהביא ב&#x27; שערות ומצטרף לזימון, אבל אם בדקוהו ונמצא שאין לו ב&#x27; שערות אינו מצטרף לזימון (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) {וצריך להיות מיד כשנעשה גדול דאח&quot;כ תלינן דהיו ונשרו, אמנם כפשוטו משמע דאפי&#x27; אם בדקוהו לאחר זמן לא תלינן שנשרו, והמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; נ&quot;ה ס&quot;ק מ&#x27;) הניחו בצ&quot;ע קצת, ואפשר דהוא רק קצת משום דמצי למימר כהנ&quot;ל דהמג&quot;א מיירי כשבדקוהו מיד}"	סימן קצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאם מהני שערות קודם שנת י&quot;ג?	"לא [לפי מאי דקיי&quot;ל כהרא&quot;ש ע&quot;פ המהרי&quot;ק לעיל] (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה עד)"	סימן קצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בן י&quot;ג רוצה להוציא אחרים בבהמ&quot;ז?	"אם אכלו כדי שביעה, כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דלא סמכינן על חזקה דרבא אלא צריך לבדקו שהביא ב&#x27; שערות, אבל אם כל אחד מברך לעצמו והוא רק אומר ברכת הזימון כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) דהוא יכול לזמן דרוב הפוסקים ס&quot;ל דזימון דרבנן (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט), וכן נוהגין שהבחור הבר מצוה מזמן (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;), אבל לפי החזו&quot;א יש להחמיר שרק ודאי גדול יברך ברכת הזימון (שונה הלכות סעי&#x27; ו&#x27;, ארחות רבינו ח&quot;א עמ&#x27; פ&quot;ו), ואם אין שם אלא שלשה הבחור יכול לזמן ממ&quot;נ (ר&quot;י באק). [והנה, היש&quot;ש (ב&quot;ק פ&quot;ז סי&#x27; ל&quot;ז) מחדש דמדאורייתא קטן יכול להוציא את הגדול בבהמ&quot;ז, וממילא רצה לסמוך על חזקה דרבא, והשיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מאשה דהגמ&#x27; מסופק אם הם מחויבות מדאורייתא ולפיכך אזלינן לחומרא דאינן יכולות להוציא את האנשים אבל לפי היש&quot;ש ניזל לקולא, ועוד הקשה דהגמ&#x27; אוקמיה הציור דבן מוציא את אביו כגון שאביו לא אכל כדי שביעה, ולפי היש&quot;ש הוי מצי לשנוי דהיכא דהאב אינו יודע לברך לא גזרו והתירו קטן להוציא גדול, ועוד הקשה דאין שייך ערבות אם הוא אינו מחויב מדאורייתא, ואח&quot;כ מצא רמב&quot;ן במחלמות דכתב מפורש דאשה אינה מוציא איש מדאורייתא [על הצד דהיא פטורה] {ואפשר ליישב שיטת היש&quot;ש דקטן עדיף מאשה כיון שהוא סופו לבא לידי חיוב גמור (ושו&quot;מ שכ&quot;כ האמרי בינה דיני שבת סי&#x27; י&quot;א), ובזה מתורץ מה שהקשה מאשה וגם מתורץ מה שהקשה מערבות דכיון שהוא סופו לבא לידי חיוב הרי הוא שייך לפרשת ערבות, ומה שהקשה למה לא משני דלא תקנו החכמים כשאב אינו יודע לברך, אינו נראה קשה כ&quot;כ די&quot;ל דעשו לא פלוג, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; רס&quot;ז) מח&#x27; בין מרדכי ומג&quot;א אם יוצא קידוש בזמן תוספת שבת, והמג&quot;א לשיטתו (ר&quot;מ יגן)}]"	סימן קצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטן שאכל סעודת שלישית ונתגדל ביום ראשון?	"כתב שבט הלוי (ח&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ו ס&quot;ק ב&#x27;) כתב דיכול לזמן [כיון שאינו מוציא אחרים בבהמ&quot;ז בזה&quot;ז], אבל השיג עליו ספר זימן כהלכתו ושו&quot;ת להורות נתן (ח&quot;ח סי&#x27; ט&#x27;) דהוא לא אכל עמהם בשעה שהיה גדול וא&quot;כ אין עליו חיוב זימון, ועל כן ס&quot;ל דאינו יכול להצטרף עמהם עד שיאכל כזית משחשיכה (שערי הברכה פ&quot;ה הע&#x27; כ&quot;ז)"	סימן קצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני אם הקטן אוחז בחומש?	הטור הביא דיש נוהגין כן, אבל כתב דאינו מנהג.	סימן קצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחרש?	"הרמ&quot;א כתב דהוא מצטרף לזימון {וש&quot;מ דאינו לעיכובא לשמוע ברכת הזימון כל זמן שהוא מבין מה שהם עושים}, ויש מציינין להמהרי&quot;ל, אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דהוא טעות דהמהרי&quot;ל מיירי בחרש גמור ורק למ&quot;ד דקטן בעריסה מצטרף כך חרש גמור מצטרף, אבל לדידן אינן מצטרפין, אבל חרש המדבר מצטרף."	סימן קצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חרש המדבר יכול להוציא אחרים?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה מצטרפין) דלכתחילה צריך להשמיע לאזניו והשומעים אינם עדיפים מהמברך וא&quot;כ אינו לכתחילה [ורע&quot;א (לעיל סי&#x27; נ&quot;ג הביא ראיה לזה מגמ&#x27; ברכות (ט&quot;ו ע&quot;ב) דחרש לכתחילה לא יקרא המגילה כיון שאינו שומע את עצמו (ר&quot;י באק) {וע&quot;ע בירושלמי מגילה (פ&quot;ב ה&quot;ה) דלפי רב חסדא הרבנן ס&quot;ל דא&quot;צ להשמיע לאזניו ומותר לכתחילה, וחרש דקתני שגרא דלישנא הוא, ע&quot;ש עם פי&#x27; הגרח&quot;ק}, ועי&#x27; במ&quot;ב דרשו דדנים האחרונים בזה ותלוי בחקירה בשומע כעונה], אבל הביה&quot;ל מסתפק לגבי ברכת זימון לחוד אם הוא לכתחילה דאפשר דלא אכפת לן מה שאינו יכול להשמיע לאזניו נברך שאכלנו {ולכאורה אפי&#x27; להחזו&quot;א דזימון דאורייתא יש להסתפק}"	סימן קצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בישן?	"כתב המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; נ&quot;ה ס&quot;ק ל&quot;ג וס&quot;ק ל&quot;ד) דלפי המחבר מצטרף למנין לתפילה, ולפי הט&quot;ז אינו מצטרף [ומסתבר דפליגי נמי לגבי זימון], אבל לכתחילה יש להקיצו. וזהו לגבי צירוף בעשרה, אבל פשוט דאינו מצטרף לזימון שלשה (קצות השולחן סי&#x27; מ&quot;ה סס&quot;ק כ&quot;ג, שערי הברכה פ&quot;ה סעי&#x27; ט&quot;ז)"	סימן קצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשיכור?	"עי&#x27; מש&quot;כ לעיל בסי&#x27; צ&quot;ט, דנמצא לכאורה דשיכור מצטרף בין לזימון ג&#x27; בין לזימון י&#x27; בין לתפילה, ורק אם הוא כשכרותו של לוט אינו מצטרף, ודלא כמ&quot;ש המ&quot;ב שם, וצ&quot;ע למעשה."	סימן קצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין באילם?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) מסתפק אם הוא מצטרף לזימון, ופשוט להערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דאינו מצטרף כיון שאינו יכול לענות ולברך"	סימן קצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשוטה?	"שוטה גמור דינו כקטן בעריסה דקיי&quot;ל דאינו מצטרף, אבל שוטה שאינו גמור מצטרף (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן קצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אשכנזים וספרדים ישבו יחדו?	אם הספרדי רוצה לזמן בשם [עם קטן אחד], יענה האשכנזים בלחש בלא שם (רשז&quot;א, רח&quot;פ שיינברג, וזאת הברכה פי&quot;ד)	סימן קצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שנדוהו?	"אינו מצטרף לזימון, בין לזימון שלשה בין לזימון עשרה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) [ודוקא כשמנודה מחמת עבירה או מחמת שעבר על גזירת הציבור, אבל אם הוא רק מחמת ממון מצטרף (ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; נ&quot;ה סעי&#x27; י&quot;ב)]"	סימן קצט סעיף יא		
